החידוש כאן בעצם הוא שיפור בתנאים של המוצר של "הלוואה לכל מטרה": לאור השינוי נותני אשראי יוכלו למכור הלוואה לכל מטרה בתנאים טובים יותר, וכנגד הנכס של הלווים כעירבון להחזרת ההלוואה.

עם זאת, לאור הרפורמה שנכנסה לאחרונה בתחום של דירוג אשראי (חוק דירוג אשראי), הפתרון לא היה נגיש עבור חלק גדול באוכלוסייה, המוגדר מסורב משכנתא. מדובר בלווים שאמנם יש נכס בבעלותם, אולם הבנק לא מאשר (ואינו מאושר רגולטורית) לתת להם משכנתא מלכתחילה, עקב מה שמכונה אירוע שלילי בהיסטוריית האשראי שלהם: צ'ק שחזר, תיק בהוצאה לפועל, חשבון מוגבל, חריגה גדולה ממסגרת האשראי, תשלומי הלוואה שלא חזרו בזמן ועוד. 

עבור אותם אלו שיש אירוע שלילי בהיסטוריית האשראי שלהם, אין מעשית אפשרות לקבל משכנתא בבנק, ולכן ההגדלה המסתמנת על אחוז המימון אותה יאפשר בנק ישראל אינה רלוונטית.

עם זאת, אותו פלח באוכלוסייה יכול לקבל כעת משכנתא חוץ בנקאית, ואף בשיעורי מימון גבוהים על הנכס. השוק החוץ בנקאי אינו מפוקח על ידי בנק ישראל, אלא על ידי המפקח על רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. כעת, לאור המצב, יכולים אותם מסורבי בנקים שנקלעו לקשיים כלכליים, בין אם עקב המלחמה, ההאטה בשוק או עליות הריבית, למחזר את ההלוואות שלהם, אפילו אם יש להם אירוע אשראי שלילי, ולקבל מימון על הנכס בתנאים שיאפשרו להם הבראה פיננסית ופתיחת דף כלכלי חדש.