חוק חדלות פירעון

עד לשנת 2019, הנושא של חייבים אשר נדרשו לשלם יותר כסף ממה שהיה ביכולתם לשלם, הוסדר בפקודת פשיטת הרגל. התיבה "פקודה" מרמזת על כך שמדובר למעשה בשריד מימי תקופת השלטון הצבאי של המנדט הבריטי, אז ניתנה פקודת פשיטת הרגל לנתיני המנדט בשנת 1936. למרות תיקונים שנעשו בה לאורך השנים, היא שרדה תקופה ארוכה של יותר מ-80 שנה. עם זאת, בשנת 2019 נכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" שיצר רפורמה בתחום פשיטת הרגל, ולמעשה שינה את המונח "פשיטת רגל" לחדלות פירעון. 

אולם מעבר לשם, חוק חדלות פירעון יצר מהפכה אמיתית במצבם של חייבים. כיצד באמת שינה חוק חדלות פירעון, ומה זה נותן לנו כחברה? המשיכו לקרוא.

תכליתו של חוק חדלות פירעון

כאשר מוגשת הצעת חוק לכנסת, מצרפים אליה מה שנקרא "דברי הסבר", שהם במידה רבה הסבר בדבר מטרותיו החוק בלשון בני אדם. דברי ההסבר הללו מסייעים לבתי משפט ולמשפטנים לא פעם לפרש את כוונת המחוקק, שהרי דברי ההסבר הם למעשה הצהרת הכוונות של המחוקק המצורפים לכל דבר חקיקה.

בדברי ההסבר של חוק חדלות פירעון מובאות שלוש מטרות העומדות בבסיס החוק. לפי האמור בדברי ההסבר, המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב; שיקום חייבים הוא ערך מרכזי, ויש בכך יתרונות כלכליים והגנה על עקרונות חברתיים. נכתב שם כי:

"שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים – לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה… דיני פשיטת הרגל התבססו בעבר על ההנחה שאי–תשלום החוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב. הנחה זו אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי. תוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה". 

כאן אנו למדים על תכליתו הראשונה של החוק: במקום מערכת שמבקשת "להעניש" חייבים ולהפחיד אותם מלפשוט רגל, יש הבנה שפשיטת רגל היא חלק מהכלכלה המודרנית, הנשנעת באופן מאסיבי על אשראי. לכן חוק חדלות פירעון שם פוקוס על שיקום והגנה על מי שנקלע למצב של חדלות פירעון. מטרה נוספת לחוק לפי דברי ההסבר היא הגדלת שיעור החזר החוב: במתכונת הקודמת, חייבים לא שיתפו פעולה עם ההליך, מה שגרם בפועל להחזר קטן יותר עבור הנושים. כמו כן, החוק ביקש להגדיל את היציבות הקבועה בדין, וכן להתאים את דיני פשיטת הרגל למציאות המודרנית, לפתור אי-בהירויות שונות בחוק וכדומה. במקרה של פשיטת רגל מאוד קשה לקבל משכנתא,, לעיתים נדרש ייעוץ מחברות כמו החברה להבראה פיננסית על מנת לקבל משכנתא לפושטי רגל.

ההבדלים בין פקודת פשיטת הרגל לחוק חדלות פירעון

החוק שינה את המצב המשפטי מכל מיני בחינות. לא הכל אולי נראה מאוד משמעותי למי שלא עוסק בתחום, אולם בפועל יש לדברים משמעות רבה בשטח. למשל, בעבר התנאים לכניסה להליך של פשיטת רגל, היו שהחייב יעשה את מה שמכונה "מעשה פשיטת רגל", כלומר או שהגיש בקשה לפשיטת רגל, או שהבריח נכסים, התחמקות מנושים וכדומה. כיום חייב שרוצה (או שרוצים להגיש נגדו) בקשה לחדלות פירעון, פשוט צריך לומר שהוא בחדלות פירעון (מעל סכום מסוים). כלומר, ההגדרה רחבה יותר, מקלה יותר, והרבה יותר אנשים יכולים ליהנות מההגנות הפרוצדורליות של פשיטת רגל, כגון הקפאת הליכים וכדומה. 

כמו כן, בעבר הליכי פשיטת רגל נדונו בבית המשפט המחוזי. לא רק שזה היה יוצר עומס בלתי סביר על בתי המשפט המחוזיים, הדבר הביא לכך שהשופט לא היה ממש מעורה בתיק ממילא, במיוחד בתיקים הקטנים יותר. לאחר חוק חדלות פירעון, חובות קטנים נדונים בהוצאה לפועל, ואילו חובות גדולים (מ-161,236 שקלים) נדונים בבית משפט השלום. הדבר תורם לכך שבכל הנוגע לחובות קטנים, בהם יש סיכוי גדול יותר לשיקום החייב ללא פשיטת רגל, הרשם בתיק כבר מכיר את החייב, יכול לנהל את התיק ביעילות גדולה יותר, ויודע אם יש פוטנציאל שיקומי לחייב. 

בנוסף, וכאן ההבדל הגדול, הוא שבעבר, לאחר תקופה של תשעה חודשים מעת הגשת הבקשה לחדלות פירעון, וההכרזה על פושט רגל, לא הייתה נעשית קביעת מועד לקבלת צו הפטר. כך ההליכים היו נגררים שנים ארוכות. עם זאת, לאחר הרפורמה בחוק חדלות פירעון, נקבע סד זמנים להליך שהוא קבוע בחוק: בסוף תקופת הביניים, מוגשת על ידי הנאמן חוות דעת לבית המשפט, יחד עם הצעה לצו תשלומים חודשי. לאחר הגשת ההצעה, ובהנחה שהיא מאומצת וכן שאין התנגדויות מהצדדים המעורבים, ייקבע צו תשלומים עבור בעל החוב, שיהיה לתקופה מקסימלית של שלוש שנים. בתום תקופה זו, אם בעל החוב עמד בתשלומים, הוא יקבל הפטר מלא מחובותיו (למעט מספר חובות ספציפיים שלא נכללו בפטור).

סיכום: הבדלים בין פשיטת רגל לחדלות פירעון