מרבית הישראלים משתמשים מדי פעם באשראי בצורה כזאת או אחרת; בין אם מדובר במשכנתא לרכישת נכס, בין אם בהימצאות באוברדראפט מדי פעם, ובין אם לקיחת הלוואה או שתיים מאחת מספקיות האשראי והבנקים. אולם לאינפלציה ההולכת וגוברת בשירותי אשראי יש מחיר חברתי, והמחיר הוא ההתדרדרות של ישראלים רבים למצב שבו הם תקועים עם חובות שהם לא יכולים להחזיר. איך שלא תסובבו את זה, שוק רווי באשראי, הוא שוק שבו חלק מהכסף פשוט לא יחזור למלווים, וכולנו יכולים להגיע למצב הזה בנסיבות מסוימות.
מה עושים כאשר החובות חונקים אותנו, משבשים את חיינו ולא נותנים מנוח? לעתים, אפשר להגיע להסדר עם הנושים, על פירעון חלקי של החוב או לפחות על דחייה בתשלומי החוב. לפעמים אין ברירה ויש לפנות להליך של מחיקת חובות, הידוע יותר בשם חדלות פירעון. מהו הסדר חובות, מה זה מחיקת חובות, ומתי כדאי לפנות לאפיק הזה? המשיכו לקרוא.
מה זה מחיקת חובות?
לפעמים אדם חייב יותר כסף ממה שהוא יוכל להחזיר בזמן סביר. בעבר אדם כזה היה מוגדר בחוק כפושט רגל, ואילו לאחר חוק חדלות פירעון משנת 2019, אדם כזה מוגדל כחדל פירעון. בהתאם לחוק חדלות פירעון, כאשר אדם חייב יותר כסף ממה שהוא יכול לשלם, הוא יכול לפנות למסלול של בקשה לקבלת צו בפתיחת הליכי חדלות פירעון. הצו הזה מתחיל תהליך שיכול לארוך עד ארבע וחצי שנים, אשר בסופן מקבל החייב הפטר כולל מחובותיו, מה שניתן לכנות בלשון עממית "מחיקת חובות".
בראי המחוקק, המצב הוא שהנושים, אלו שזכאים לקבל את הכסף שלהם מהחייב, ממילא לא יקבלו את מה שמגיע להם מהחייב מבחינה חוקית. עם זאת, לנו כחברה יש אינטרס לשקם את החייבים הללו, על מנת שיחזרו להיות חלק מתפקד בחברה האנושית. לכן, לאחר שחילטנו את כל נכסיהם (שאינם מוגנים) לטובת פירעון החוב, וראינו שהחייב עושה כמיטב יכולתו ופועל בתום לב בהליך, החייב יקבל פטור חוקי מחובותיו.
התהליך של מחיקת חובות
פרוצדוראלית, החוק מבחין בין שני מצבים:
- אם סך החובות עולה על 161,236 ש"ח.
- אם סך החובות נמוך מ-161,236 ש"ח (אך עדיין גבוה מ-53,745 ש"ח).
ככל שמדובר בחובות גבוהים (כלומר מעל 161,236 ש"ח), ההליך יתנהל בבית משפט השלום, וינוהל על ידי שופט. אם מדובר בחובות נמוכים, ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל. הרציונל הוא שכנראה מדובר בהליך פשוט יותר, ולכן עדיף שיתנהל בלשכת ההוצאה לפועל, שם גם יש סיכוי רב יותר להשגת הסדר בין החייב לבין נושיו. הסדר הוא אינטרס של שני הצדדים: לחייב, כי הוא רוצה להימנע מהסנקציות, ולנושים, משום שאם יהיו נכונים ללכת להסדר, אולי יקבלו יותר כסף מהחייב.
לאחר הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים (בהנחה שאין הסדר בין החייב לבין הנושים), אם מחליט הממונה לחדלות פירעון (או במקרה של חובות קטנים, רשם הוצאה לפועל) כי החייב אינו יכול לשלם את חובותיו, יינתן בעניינו צו פתיחת הליכים תוך שלושים יום. לאחר אותם שלושים יום, תחל תקופת הביניים, בה שמו של החייב יפורסם ברבים (מתוך הנחה פיקטיבית, לפיה מישהו יתקל בפרסום שמו של החייב, יגלה שהוא עומד להפוך חדל פירעון, ולהגיש תביעת חוב נגדו), וימונה ממונה על נכסי החייב. אורכה של תקופת הביניים הוא תשעה חודשים.
לאחר תקופת הביניים, בה הנכסים כן ויכולותיו הכספיות של החייב נבדקים מלפני ומלפנים, ורואים שאין אפשרות ריאלית שהחייב ישלם את כל מה שהוא חייב, אז קובעים לחייב צו לתקופת שיקום כלכלי. בתקופה זו החייב יצטרך לשלם סכום כלשהו לקופת הנשייה בכל חודש, וכן חלות עליו כל מיני הגבלות שונות שנועדו למנוע ממנו להגדיל את החוב או לנסות להשתמט מחובו. בסוף תקופת השיקום, אשר נמשכת כשלוש שנים לכל היותר, יהיה זכאי החייב לקבל הפטר מחובותיו, ויוכל לפתוח דף חדש נקי מחובות (מלבד חוב מזונות, או חובות שהם מה שנקרא חובות עונשיים).
סיכום מחיקת חובות
יש בעצם שתי דרכים לבצע מחיקת חובות, קרי לקבל פטור חוקי מחובות מבלי לשלם אותם. הדרך הראשונה היא הסדר עם הנושים, והשנייה היא חדלות פירעון בהוצאה לפועל או בבית משפט. סיכמנו בטבלה את שתי הדרכים לביצוע מחיקת חובות לנוחיותכם….
| הסדר עם הנושים | חדלות פירעון | |
| אינטרס נושים בהליך | לפעמים זו דרך לקבל חלק גדול יותר מהחוב (לפעמים החייב יכול להביא כסף דרך צד ג'). | חדלות פירעון היא "שוט" שיש לנושים מעל לחייב במידה מסוימת. עם זאת, יתכן מאוד שמי שדוחף לחדלות פירעון הוא החייב עצמו. |
| אינטרס החייב בהליך | כך יימנע החייב מפגיעה חמורה יותר בדירוג האשראי, וכן לא יוטלו עליו סנקציות חוקיות. | בהינתן ואין לו אפשרות להסדר, כנראה חדלות פירעון היא כנראה האופציה האחרונה. |
| הסכמת הנושים | נדרשת הסכמה של נושים המחזיקים ביחד 75% מסך החוב. | לא נדרשת. |
| משך ההליך | אפשר להגיע להסדר בכל רגע נתון, עד לקבלת הפטר. | ארבע וחצי שנים לכל היותר, עד שהחייב מקבל הפטר. |
