הליך חדלות פירעון נושא בחובו השלכות לא פשוטות. ובכל זאת, ישנם מצבים בהם חדלות פירעון היא בהחלט הדרך היחידה לצאת מהם, ולחזור לחיות חיים נורמליים. אז מתי באמת צריך לבחור ללכת בדרך של חדלות פירעון? המשיכו לקרוא.
הרפורמה בתחום של חדלות פירעון בשנים האחרונות, היטתה את האיזון הקיים החוק לטובת האינטרס של שיקום החייב. אם בעבר הליך של פשיטת רגל היה יכול להימשך שנים ארוכות (גם עשר ועשרים שנה במצבים מסוימים), והיה למעשה דרך ללא מוצא, כיום ההליך תחום בזמן, ולחייבים נוצר אינטרס לשתף פעולה עם ההליך, ולהיות "ילדים טובים".
עם זאת, גם לאחר הרפורמה, חייבים לא החלו פתאום "ללקק דבש": גם במתכונתו הנוכחית, ההליך של חדלות פירעון כרוך בפגיעה קשה בפרטיותם של חייבים, שיבוש אורחות חייהם וחיי משפחתם, ספיגה של לא מעט הגבלות, ובעיקר השלכות לטווח הארוך. חשוב להבין שלמרות שההליך של חדלות פירעון הפך קל יותר, הוא עדיין מוצא אחרון, ולא פטור קליל מחובות. אז מתי באמת צריך לעבור חדלות פירעון, ומתי מוטב למצות קודם אפיקים נוספים? בואו נבין קודם מהן ההשלכות האמיתיות של הליך חדלות פירעון.
ההשלכות המעשיות של הליך חדלות פירעון
הכניסה להליך של חדלות פירעון כרוכה בהגבלות מעצם הכניסה להליך. יש שני סוגים של מגבלות הפועלים על חייבים בהליך של חדלות פירעון. ראשית, מגבלות מכוח חוק. למשל, חוק חדלות פירעון מטיל עיכוב יציאה מהארץ (למנוע מצב שבו החייב בורח מבלי לשלם את חובו), מגבלות בנקאיות (כלומר אין כרטיסי אשראי, שיקים, אוברדראפט וכדומה) וכן מניעה מהקמת חברה בע"מ. בנוסף, ישנן מגבלות מכוח הוראות סטטוטוריות מכוח חוקים נוספים; למשל, איסור על עיסוק בעריכת דין, איסור על עיסוק בתיווך וכן מקצועות נוספים. עד 2022 אגב, על חייבים הייתה מוטלת הגבלה מהחזקת רישיון נהיגה, אולם בשנה זו בוטלה המגבלה בחוק.
כמו כן, בנוסף למגבלות מכוח חוק, ישנה פגיעה בדירוג האשראי: עצם העובדה שאדם עובר הליך של חדלות פירעון, הינה בעלת השלכות על דירוג האשראי של אותו אדם. המשמעות היא שאותו אדם יתקשה יותר לקבל הלוואות, או שיקבל הלוואות במחיר יקר יותר. ניתן לפנות לחברת הבראה פיננסית לקבלת הלוואה למוסרבי בנקים. .
אז למה בכל זאת לעבור הליך חדלות פירעון?
נכון, הליך חדלות פירעון נושא בחובו השלכות לא פשוטות. עם זאת, חשוב להבין כי כל ההשלכות הנלוות הן במהותן הפיכות, ללא יוצא מן הכלל, בהנחה שהחייב יצליח לעמוד על הרגליים ויוכיח דפוסי התנהגות טובים לאורך זמן. אם החייב למשל עוסק בעריכת דין, הוא יכול לפנות ללשכת עורכי הדין ולהתקבל בחזרה כחבר מן המניין (ראו למשל סעיף 51 לחוק לשכת עורכי הדין). כמו כן, עם מתן הצו לחדלות פירעון, מוסרות רבות מן ההגבלות שבדרך כלל מוטלות על חייבים, כגון עיקולים למיניהם, מה שיאפשר לחייב לעבוד בתקופת הצו, לשלם לפי צו התשלומים שנקבע בעניינו, ואף לשים טיפה כסף בצד למחייה. כמו כן, כל ההגבלות הסטטוריות מכוח חוק חדלות פירעון ניתנות להפיכה במצבים מסוימים גם במהלך התקופה בצו, ולאחר קבלת הפטר מוסרות ממילא.
נכון, ישנן מגבלות שנשארות לעתים גם לאחר קבלת הפטר, כמו מגבלות על רישום נכסים על שם החייב, או מגבלות תעסוקה למיניהן, וכן יש את העניין של דירוג אשראי. עם זאת, צריך לשקול כנגד זה את האלטרנטיבה: חובות משתקים וחסרי מוצא, שמטילים הגבלות משל עצמם. כמו כן, לא תמיד יש באמת הבדל: למשל, בנוגע לדירוג אשראי, ממילא כאשר נפתח לאדם תיק בהוצאה לפועל, ושיקים מתחילים לחזור, דירוג האשראי שלו נפגע אנושות, ובעצם צו חדלות פירעון לא משנה הרבה. למעשה, לאחר קבלת הפטר, אם החייב יצליח לשקם את עצמו כלכלית, אזי הצו יכול להביא לשיפור בדירוג האשראי בסופו של דבר.
כמו כן, ולגבי המגבלות הסטטוריות הנוספות, חשוב לזכור את התמורה שמקבלים בהליך, והוא הפטר חובות מלא מכל סוגי החובות (למעט חריגים הקבועים בחוק, כמו פיצויים עונשיים או חוב במזונות). הפטר חובות שכזה משחרר את החייב מאחיזת החנק של החובות, ומאפשר לו לחיות את חייו בצורה רגילה לחלוטין.
סיכום
אז מתי באמת כדאי לעבור הליך של חדלות פירעון? התשובה לשאלה הזאת היא מן הסתם מאוד אינדיבידואלית. סיכמנו לכם מה הן ההגבלות המוטלות על חייבים, כדי שתוכלו להבין מתי באמת מדובר בצעד שבסופו של דבר ייטיב עמכם.
| משמעות ההגבלה | כיצד ניתן להסיר אותה | |
| עיכוב יציאה מהארץ | מגבלה סטטוטורית מכוח חוק חדלות פירעון (סעיף 142) על יציאה מהארץ וכן על קבלת דרכון ישראלי. | חלה אוטומטית בתקופת הביניים, עד למתן צו שיקום כלכלי (כלומר נמשכת בערך שנה וחצי) |
| לקוח מוגבל מיוחד | מגבלה סטטוטורית מכוח חוק חדלות פירעון (סעיף 142). חייב שמוגדר לקוח מוגבל מיוחד אינו רשאי לפתוח חשבון בנק, ואינו רשאי למשוך שיקים. | חלה אוטומטית בתקופת הביניים, עד למתן צו שיקום כלכלי (כלומר נמשכת בערך שנה וחצי). |
| פגיעה סטטוטורית תעסוקתית | למשל: חוק לשכת עורכי הדין קובע שחברותו של עורך דין בלשכה (רישום המקנה זכות לעסוק במקצוע) פוקעת כאשר אותו חבר לשכה פושט רגל. | במקרה של לשכת עורכי הדין, החייב מגיש בקשה לקבלתו חזרה ללשכה. תיאורטית הלשכה יכולה לסרב, בואו נאמר שלא חסרים תקדימים בהם עורכי דין פשטו רגל וחזרו לעסוק במקצוע. |
| דירוג אשראי | עצם הכניסה להליך של חדלות פירעון גוררת פגיעה בדירוג האשראי של החייב. | ניתן לשקם את דירוג האשראי: לפתוח חשבון בנק ללא אשראי, להפקיד משכורות, ואולי לקבל כרטיס חיוב מיידי. עם הזמן, לקבל הלוואות קטנות ולעמוד בהן, ובסופו של דבר לחזור לקבל הלוואות כאדם מן היישוב. |
