שיקום כלכלי

חדלות פירעון היא הליך משפטי המאפשר שיקום כלכלי הנועד לסייע לחייבים להשתחרר מחובות כבדים, שאינם מאפשרים לנהל אורח חיים מתפקד בתוך החברה. בשנים האחרונות חלה רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון בישראל, שמטרתה לאזן בין האינטרסים של הנושים לבין שיקומו הכלכלי של החייב. במאמר שלפניכם, סיכמנו את כל מה שצריך לדעת על החוק

חדלות פרעון הוא מצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו ונאלץ להכריז על כך בפני המדינה. עד 2019, מצב זה נקרא "פשיטת רגל", אולם ב-2019 החל לפעול חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר הביא למעשה לרפורמה ביחסה של המדינה אל חייבים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הוא למעשה החוק המחליף את פקודת פשיטת הרגל, ומרכז למקום אחד את כל החקיקה הקשורה להליכי פשיטת רגל. מטרתו הראשית והמוצהרת של החוק, היא שיקומו של החייב לאחר סיום ההליך, ושילובו מחדש בחברה, לעתים אף לאחר קבלת כלים לשיקום כלכלי. בנוסף, נועד החוק להגדיל באופן יחסי לפקודת פשיטת הרגל, את הסכומים שבסופו של דבר החייב ישלם לנושים. 

מה הבשורה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

הרפורמה שבמסגרתה התקבל החוק קבעה מסלול מהיר ויעיל יותר לטיפול בחובות, תוך הטלת מגבלות זמניות על החייבים. בעבר, הליך פשיטת רגל יכול היה להימשך עשרות שנים, ללא סוף נראה לעין. כיום, מרגע הגשת הבקשה ועד קבלת הפטר יחלפו מספר שנים בודדות (ארבע וחצי שנים לכל היותר). 

עם זאת החוק החדש אינו פוגע בזכויות הנושים, והוא מנסה להגדיל את שיעור החוב שנפרע בפועל עבור נושים פרטיים. למשל, נוספה מחלקת חקירות מיוחדת לאיתור מעשי הונאה מצד חייבים. בנוסף, בעבר כל הליך של הגשת בקשה לחדלות פירעון נוהל על ידי בתי המשפט. כיום ההליכים מתנהלים על ידי בתי משפט השלום, אולם לגבי חייבים שסך חובותיהם אינו עובר את את הרף של 163,000 שקלים, ההליך מתנהל ישירות בלשכות ההוצאה לפועל, מה שמקל לא פעם על השגת הסדר בין החייב לבין הזוכים.

מהן ההגבלות הכלכליות על מי שנמצא בתהליך חדלות פירעון?

הכניסה להליך חדלות פירעון גוררת הגבלות כלכליות ובירוקרטיות רבות. למשל, מרגע מתן הצו לשיקום כלכלי כנגד החייב, כל הנכסים הקיימים על שמו של החייב לקופת הממונה, ויופנו לפירעון החוב של ועבור תשלומים על הוצאות ההליך. במקביל, אסור לחייב לפרוע כל חוב שהוא מחוץ לצו חדלות פירעון ושיקום כלכלי. על החייב גם חל איסור מוחלט על יצירת חובות חדשים כגון הלוואות או קבלת אשראי. במידה והוא מבצע עסקה או מבצע פעולות הכרוכות בקבלת אשראי, עליו לציין את היותו בהליך חדלות פירעון.

מרגע חתימת הצו לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ימונה ממונה שאחראי על יישום הוראות החוק במלואן כנגד החייב, ואשר מטרתן הינה להעשיר ככל שניתן את קופת הנשייה לטובת חלוקת כספים לנושים. הנאמן מבצע בדיקות רבות ומגוונות לחייב, ואוסף את כל המידע על הסדר הדברים שהוביל את החייב לחדלות פירעון. לאחר איסוף המידע, הממונה פונה למימוש כל הנכסים האפשריים בבעלותו של החייב, לצורך פירעון החוב לנושים.

לנוחיותכם, הנה טבלה המשווה בין עיקרי המאפיינים של הפקודה הישנה, לעומת החוק החדש לחדלות פירעון.

לסיכום, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי היווה רפורמה משמעותית בתחום חדלות הפירעון בישראל. החוק מביא עמו גישה חדשה הממוקדת בשיקום החייב, תוך התחשבות בנסיבות שהובילו למשבר הכלכלי. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בהליך מורכב שיש לו השלכות משפטיות וכלכליות מרחיקות לכת. לפיכך, מומלץ בחום להיוועץ עם עורך דין המתמחה בחדלות פירעון בטרם מגישים בקשה לפי החוק.

עורך הדין יוכל להתאים את ההליך לנסיבות הספציפיות שלכם, ולהעריך האם חדלות פירעון אכן היא הדרך הטובה ביותר עבורכם לצאת מהמשבר הכלכלי. ייצוג משפטי הולם חיוני להצלחת התהליך.

היוועצות בעורך דין מומחה לחדלות פירעון תאפשר לכם לקבל החלטה מושכלת, ולנווט בבטחה את התהליך המשפטי המורכב הזה.