הלוואות חוץ בנקאיות: כל ההלוואות שצריך להכיר

לאורך השנים התפיסה במדינת ישראל הייתה שהלוואות לוקחים בבנקים, ואילו הלוואות חוץ בנקאיות מיועדות לאנשי שוליים שנדחקו לשוק האפור. עם זאת, שורה של שינויים לאורך השנים הפכו את שוק של הלוואות חוץ בנקאיות לחלק הולך וגדל בכלכלה הישראלית. מה הסיפור עם השוק החוץ-בנקאי, מתי נעדיף אותו, ומתי אין לנו ברירה? על כך במאמר זה.

הלוואות חוץ בנקאיות בישראל — רקע

לאורך השנים ניסתה מדינת ישראל ליצור אלטרנטיבות למערכת הבנקאית בשוק האשראי. במשך שנים ארוכות, הלוואות היו לוקחים באופן כמעט בלעדי בבנקים, מלבד מתי מעט שהיו מסורבים בבנקים שלהם, ונדחו לחפש הלוואות מגורמים מפוקפקים בשוק האפור, שם לא הייתה הגבלה על גובה הריבית, וכן לא הייתה הגבלה על אמצעי האכיפה. בשנות ה-90 עבר חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, שנועד למעשה להגביל את הריבית שגבו המלווים בשוק האפור. עם זאת, החוק לא שינה הרבה מבחינת התחרות, שהרי ממילא הריבית בשוק האפור הייתה גבוהה בהרבה מהבנקים, וממילא הפיקוח שם לא היה מזהיר.

לעומת זאת, עברו תיקוני חקיקה אחרים, שדווקא כן השפיעו לטובת ההלוואות החוץ בנקאיות. דוגמה אחת למשל היא חוק אשראי הוגן מ-2016, שיצר השוואה בין גובה הריבית המקסימלית המותרת בין בנקים לבין מלווים חוץ בנקאיים. כמו כן, הוא איפשר הגדלה של תקרת הריבית של המלווים החוץ-בנקאיים, כך שיותר לווים יוכלו לקבל הלוואות ממלווים חוץ-בנקאיים (במקום לפנות לשוק האפור).

דוגמה נוספת היא חוק נתוני אשראי (מה שנקרא דירוג אשראי). בשנת 2019 החל להיכנס לשימוש חוק נתוני אשראי, אשר מציג מידע רלוונטי על לווים בבואם לקבל אשראי. כתוצאה מן השימוש במאגר, גופים חוץ בנקאיים יכולים לקבל מידע על לווים מהגופים הגדולים במשק (קרי בנקים, בהם פחות או יותר לכולם יש חשבון), וכך קטנים פערי המידע בין הבנקים למלווים החוץ-בנקאיים. בזכות הקטנת פערי המידע, מלווים חוץ בנקאיים יכולים לתת אשראי אטרקטיבי יותר ללווים הבאים בשעריהם. אפקט נוסף (אם כי אפשר לטעון שהוא שלילי) שנובע מהשימוש במאגרי אשראי, הוא שיותר ישראלים הפכו למסורבי בנקים, וכתוצאה מכך, נאלצו לגייס מימון בשוק האשראי החוץ בנקאי.

המאמצים האלה להגדלת התחרות הניבו פירות. אם ב-2013 הבנקים היו אחראים ל-88% מההלוואות בשוק האשראי בישראל, ב-2021 מדובר היה על 70%, כך שהמלווים החוץ בנקאיים (לרבות כמובן חברות אשראי ומוסדיים) התחזקו על חשבון הבנקים. רוצה לומר, יותר ויותר אנשים עשו שימוש באפשרות של הלוואות חוץ בנקאיות. גם התהליך של בקשת הלוואה ממלווים חוץ בנקאיים הפך קל יותר, שהרי בקשות להלוואה נעשות כיום בעיקר דרך רשת האינטרנט, בהליכים מהירים יחסית וללא בירוקרטיה. הקלות והפישוט של תהליכי קבלת האישור להלוואות אלו, דחפו הרבה לווים מבנקים מסורתיים, לעבור לאפיק של הלוואות חוץ בנקאיות.

סוגי מלווים חוץ בנקאיים

את השוק החוץ-בנקאי נגדיר בפשטות בתור כל מלווה שהוא אינו בנק (גם אם ההבדל בינו לבין בנק אינו גדול).

• חברות אשראי- עד לפני כמה שנים, חברות אשראי היו בבעלות הבנקים. אולם לאורך השנים נעשו מאמצים להפריד ביניהם לשם הגברת התחרות. לאחר ועדת שטרום (או בשמה הרשמי – הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים) נפרדה למשל חברת כרטיסי האשראי "כאל" מבעלותו של בנק דיסקונט, וכן חברת ישראכרט מבנק הפועלים.
• גופים מוסדיים- גם אלו היו בבעלותם של הבנקים בישראל (עד לרפורמת בכר משנת 2005). כיום הם מהווים משקל נגד רציני לבנקים במכירה של מוצרים להשקעה (מול הפקדונות של הבנקים), וכן בשוק האשראי.
• חברות מימון קטנות ובינוניות- חברות בעלות רישיון אשראי הפועלות בשוק האשראי בצורה מפוקחת.
• הלוואות חברתיות- הלוואות מגופים כגון טריא ו-BTB. מדובר במנגנון המאפשר לציבור הקטן להשקיע כסף במתן הלוואות. המלווים בעצם לוקחים כסף מהמשקיעים הקטנים מהציבור, ומפזרים אותו בהמון הלוואות לצרכני אשראי קטנים בריבית גבוהה יחסית.

איך לקבל הלוואה חוץ בנקאית

אם אתם מעוניינים לקבל הלוואה חוץ בנקאית, מוטב שלא לעשות זאת בעצמכם, אלא להיעזר במומחה או ביועץ הלוואות, המתמחה בשוק החוץ-בנקאי. מעבר לכך, אם סורבתם להלוואה, בין אם בבנק ובין אם ממלווה חוץ בנקאי, מוטב שלא "להעמיק את הבור" ולהוסיף עוד סירובים למתן אשראי לדירוג האשראי שלכם (מה שכמובן פוגע בדירוג האשראי). הדבר הנכון הוא לדבר עם מומחים לקבלת הלוואות חוץ בנקאיות, להעריך את מצבכם הפיננסי, ולראות מהו פתרון האשראי שמתאים לכם בדיוק.

למה מלווים חוץ בנקאיים יסכימו לאשר הלוואות שבנקים ימאנו לאשר?

יש לכך כל מיני סיבות. ראשית, יש עניין של פרופורציות. מבחינת הבנק, הרבה יותר משתלם לאשר הלוואות גדולות; ככל שמדובר בהלוואות קטנות ובינוניות, הסיכויים של הבנק לאשר את ההלוואה קטנים, וכאן נכנסים המוסדות החוץ בנקאיים כאלטרנטיבה. כמו כן, בנקים נוקטים במדיניות חיתום שמרנית מאוד ביחס ללווים, ומפספסים כך הרבה לווים סבירים לגמרי (יש כאן כשל שוק מסוים מבחינת הבנקים).

האם הלוואות חוץ בנקאיות מביאות הון חדש לשווקי ההלוואות?

הלוואות חוץ בנקאיות נודעות בכך שאין להן את אותה הגישה להון כמו שיש לבנקים המסורתיים. הגורמים המלווים נדרשים לוודא שיש להם מנעד נרחב של מקורות מימון כחלק מהמודל העסקי שלהם. בעתיד לאורך רפורמת האיגוח הצפויה, יוכלו המלווים החוץ-בנקאיים לגייס אשראי מהציבור יותר בקלות.

מה החיסרון של הלוואות חוץ בנקאיות?

בפשטות, הלוואות חוץ בנקאיות ניתנות לרוב ללווים פחות טובים, ולכן הן מתומחרות במחיר גבוה יותר (קרי ריבית גבוהה יותר). מעבר לכך, המון הלוואות חוץ בנקאיות מוכרות למשקיעים מאה אחוזים מההלוואות שהם מקבלים. במודל שכזה, הרווחים מתקבלים על ידי עמלות הקמה ושירות, לא מהשגת הרווח בגין ההלוואות עצמן. במודל זה, התמריץ לנותן ההלוואה הוא לחתום על כמה שיותר הלוואות – לאו דווקא כמה שיותר הלוואות טובות.